Definition and meaning of תרבות

ערך זה עוסק בתרבות במובן החברתי. אם התכוונתם לפירושים אחרים של המלה, ראו תרבות (פירושונים).

  נערות יפניות בקימונו. לבוש מסורתי הוא מסמלי התרבות

תרבות היא מכלול הערכים, האמונות ותפיסות העולם כפי שהן באות לידי ביטוי בהתנהגותם של בני האדם. אבני היסוד של התרבות הן, בין השאר, הסמלים, הטקסים והמיתוסים.

  מושג התרבות

מושג התרבות פותח לראשונה על ידי אנתרופולוגים בסוף המאה ה-19, כאשר ההגדרה הראשונה והמפורסמת ביותר ניתנה על ידי אדוארד טיילור. על פי טיילור, תרבות היא אותה שלמות מורכבת של ידע, אמונה, אומנות, מוסר, חוק, מנהגים וכל אותם הכישרונות וההרגלים שהאדם רוכש אותם בהיותו חלק מהחברה. במשך השנים ניתנו הגדרות רבות למושג התרבות על ידי אנתרופולוגים וחוקרי תרבות. קליפורד גירץ, בספרו "פרשנות של תרבויות" הציג חלק קטן מההגדרות שאסף קלייד קלקהון:

1. דרך החיים הכוללת של עם
2. המורשת החברתית שהפרט רוכש מקבוצתו
3. דרך חשיבה, הרגשה והאמנה
4. הפשטה של ההתנהגות
5. תאוריה של האנתרופולוג על האופן שבו מתנהגת למעשה קבוצה של בני אדם
6. מחסן של למידה נאגרת
7. מערכת אוריינטציות תקניות לבעיות קבע
8. התנהגות נלמדת
9. מנגנון לקביעת התקנות הנורמטיביות של ההתנהגות
10. מערכת של טכניקות הסתגלות, הן לסביבה החיצונית והן לבני אדם אחרים
11. משקע של ההיסטוריה

בעקבות תאורטיקנים כמו גירץ ותאוריות כמו אנתרופלוגיה סמלית, נהוג כיום לעשות הבחנה בין גילויה של התרבות, היינו, ההתנהגות בפועל, ובין הערכים, האידאלים והאמונות המשותפות לבני האדם. כך שהגדרות התרבות עוסקות כיום בעיקר באותם ערכים, אידאלים ואמונות ולא בהתנהגות הנראית לעין. כפי שגירץ רואה זאת (על פי רעיון של מקס ובר), הוויית התרבות הן רשתות המשמעות שטווה האדם בעצמו והוא כעת אחוז בהם. ובמקום אחר כתב: "מערכת סדורה של משמעות וסמלים, שעל פיה מתנהלת האינטראקציה החברתית".

מקור המילה העברית 'תרבות' הוא מקראי: "וְהִנֵּה קַמְתֶּם תַּחַת אֲבֹתֵיכֶם תַּרְבּוּת אֲנָשִׁים חַטָּאִים לִסְפּוֹת עוֹד עַל חֲרוֹן אַף יְהוָה אֶל יִשְׂרָאֵל." (במדבר ל"ב, יד). על פי מילון העברית המקראית של קדרי מקור המילה הוא באכדית: "תרבּוּתוּ" (tarbûtu) שפירושו "חניך" או "תלמיד"‏^[1]

  מאפייני התרבות

  ילדה מתנסה במנהג תרבותי - הרמת כוסית

• התרבות היא יצירה אנושית דינאמית. בני אדם יצרו ויוצרים את התרבות. זאת בניגוד לטבע, הנתפס כשרירותי לאדם.

• התרבות היא משותפת. אנשים מאותה החברה חולקים התנהגויות ואופני חשיבה משותפים באמצעות התרבות.

• התרבות היא נלמדת. בעוד שאנשים יורשים באופן ביולוגי הרבה תכונות פיזיולוגיות ואינסטינקטים התנהגותיים, התרבות עוברת באמצעות תורשה חברתית. אדם חייב ללמוד את התרבות מאנשים אחרים בחברה. בהקשר זה הגדיר אלפרד קרובר את התרבות: "כל הפעילויות והתוצרים הלא פיזיולוגים של האדם, שאינם רפלקסיביים או אינסטינקטיביים."

• התרבות היא דינמית. הדינמיות של התרבות נובעת מיחסי הגומלין בין הפרט לחברה ובין בני האדם והמערכת האקולוגית בה הם חיים.

• התרבות מתאימה את עצמה. התרבות משתנה בתהליך הסתגלותם של החברה ושל הפרטים בה לתנאים חברתיים ואקולוגיים חדשים.

• יחסי יחיד-חברה. התרבות משפיעה על התנהגות האנשים בחברה, אולם היא אינה שולטת בהם באופן מוחלט. אנשים נוהגים למלא אחר הנורמות והערכים בחברה אולם עשויים לסטות מהם במצבים שונים. דפוסי תרבות מכוונים את התגובות הרגשיות ואת התחושות של בני האדם, ועם זאת מותירים לפרט שליטה על רגשותיו.

• תרבות כוללת אלמנטים מפורשים (Explicit) ואלמנטים סמויים (Implicit).

  מרכיבי התרבות

תרבות מורכבת ממרכיבים / ממדים שונים, כגון: סמלים, טקסים, ידע, מיתוסים, אמונות, ערכים, נורמות, אידאולוגיות, טכנולוגיות ומוסדות חברתיים.

תרבות מבוססת על סמלים, דרכים מופשטות של התייחסות לרעיונות, עצמים, רגשות או התנהגויות - והיכולת לתקשר באמצעות סמלים על ידי שפה. חברי קהילה נבדלים זה מזה במחשבותיהם ובהתנהגותם. אף על פי כן קיימת ביניהם הבנה משותפת של סמלים, ובאמצעותם הם מפתחים תקשורת. (שפה = מערכת סמלים) ידועה לבני אותה תרבות / פרשנות המובילה להגדרת מצב משותפת.

על מנת שהחברה תוכל להתקיים לאורך זמן היא חייבת לוודא שהחברים בה מקיימים את הנורמות, כלומר היא חייבת להפעיל פיקוח חברתי, לוודא כי החברים לא יסטו. אחד ממנגנוני הפיקוח בהם עושה החברה שימוש הוא - טקס.

תחומי עשייה רבים ומגוונים נחשבים כעשייה תרבותית. למשל:אדריכלות, אמנות, ריקוד,מוזיקה, תיאטרון, ציור, ספורט. אבל גם תחומים פחות "רשמיים" עשויים להיחשב כחלק מהתרבות: נראטיב לאומי, הווי ואווירה וכיוצא בזה.

  שימושים שונים למילה תרבות

• תרבות הפנאי היא מכלול תבניות המאפשרות (או המאלצות) את הפרט לגבש לעצמו דרכים לנהל את זמנו הפנוי.
• תרבות ארגונית היא כינוי לדפוסי ההתנהגות הנהוגים בארגון: קפדנות, יצירתיות, מקצוענות, שחיתות וכולי.
• תרבות נהיגה היא דפוסי ההתנהגות של הנהגים בעת נהיגתם: פראית, זהירה, אדיבה, וכדומה.
• תרבות הצריכה היא התנהגות בני האדם המודרניים בקניות, השימוש בביטוי הוא בדרך כלל ביקורתי וכוונתו לקניות באופן מנותק מצרכי בסיס ומתוך תחושה שעצם הקנייה מקנה לקונה מעמד, שייכות וערך עצמי.
• תרבות חומרית החפצים הגשמיים המיוצרים על ידי אנשים המשתייכים לחברה, לדוגמה טכנולוגיות, מבנים (אוהל או וילה), כלים (מיקרוגל, מזגן). זהו ההיבט המוחשי, מעשי שנקרא ההיבט החומרי.
• תרבות לא חומרית ההיבט הרעיוני, מופשט שנקרא ההיבט הלא חומרי. העולם הערטילאי של רעיונות שנבראו על ידי אנשים הנמנים עם החברה, כלומר אופן החשיבה של בני התרבות והדרכים המקובלות עליהם למימוש רעיונותיהם לדוגמה תורת היוגה.
• תרבות ההמתנה בתור שהוא הסדר חברתי שבא לקבוע סדר צודק והוגן לקבלת שירות או מוצר שאספקתם מוגבלת (כלומר לא ניתן לספק אותו לכל הצרכנים מיד עם קבלת דרישתם). תרבות ההמתנה בתור מתייחסת לכל אדם כשווה בזכויותיו לכל האחרים, והמדד הקובע את הסדר בגישה לקופאי, הוא הקדימות בהגעה לתור.

  ראו גם

• תרבות המערב
• תרבות המזרח
• תרבות מצרים העתיקה
• תרבות ישראלית אלטרנטיבית
• נימוסים
• תהליך הציוויליזציה

  קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: תרבות
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: תרבות

• תרבות - גוונים בעולם ובישראל
• תרבות, באנציקלופדיה ynet

  הערות שוליים